Vayedaber

Beitsah

Daf 1a

משנה: 1a בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תֵּיאָכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא תֵּיאָכֵל.

Traduction

En un jour de fête, on pourra, selon l’école de Shammaï, consommer un œuf du même jour; d’après celle de Hillel, c’est interdit.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ביצה שנולדה בי''ט. וב''ה אומרים לא תאכל. המסקנא בבבלי דטעמייהו דב''ה כדרבה וכדמוקי למתני' דבתרנגולת העומדת לאכילה מיירי ובי''ט שחל להיות אחר השבת עסקינן ומשום הכנה דקסבר כל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה ונמצא שהגמר שנגמר בשבת מכין הוא לי''ט וכתיב והיה ביום הששי והכינו וסתם ששי חול הוא ואמרה התורה חול הוא שמכין לשבת וכן לי''ט די''ט נמי קרוי שבת כדכתיב בפ' אמור שבתון גבי י''ט אבל אין י''ט מכין לשבת ולא שבת מכינה לי''ט והאי קרא דוהכינו על כרחך בא להשמיענו דאפי' הכנה בידי שמים כגון ביצה הויא הכנה ואסורה דאי על הכנה בידי אדם קאמר ולומר שיאפו ויבשלו מבעוד יום הא בהדיא כתיב קרא אחרינא אשר תאפו אפו וגו'. ודוקא סעודות שבת ודי''ט דחשיבי הוא דבעיא הזמנה והזמנתן בחול אבל סעודת חול לא חשיבא ולא שייכא בה הזמנה הלכך באחד בשבת דעלמא לית לן למיסר ביצה דאיתילדא ביה הואיל ונגמרה בשבת משום דסעודת חול לא אצרכה רחמנא זימון מבעוד יום ואסרו חכמים ביצה שנולדה בכל י''ט גזירה משום י''ט שאחר השבת וכן ביצה שנולדה בכל שבת אסורה גזירה משום ביצה בשבת שאחר י''ט וכשם שאסור לאכלה כך אסור לטלטלה ואם נתערבה אפי' באלף אסורה משום דדבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל במין במינו והרי למחר יותרו הכל. ושבת וי''ט הסמוכין זה לזה ביצה שנולדה בזה אסורה בזה וכן בשני י''ט של ר''ה משום דכקדושה אחת הן אבל בשני י''ט של גליות דממ''נ אחד מהן חול ביצה שנולדה בזה מותרת בזה. וביצה שהיא ספק אם נולדה בי''ט או בחול אסורה:

הלכה: בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב כול'. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. מוּכֶנֶת הִיא עַל גַּב אִמָּהּ. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. נַעֲשִׂית כְּמוּקְצֵה שֶׁיָּבַשׁ וְלֹא יָדַע בּוֹ. אִילּוּ מוּקְצֶה שֶׁיָּבַשׁ וְלֹא יָדַע בּוֹ שֶׁמָּא אֵינוֹ אָסוּר. וְהָא תַנֵּי. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתַּרְנְגוֹלֶת וּמָצָא בְתוֹכָהּ בֵּצִים אַף עַל פִּי גְמוּרוֹת הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרוֹת. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. לֹא דוֹמֶה טַעַם אֲכִילָתָהּ מִבְּפְנִים לְטַעַם אֲכִילָתָהּ מִבַּחוּץ. וְחוֹרָנָה אָמַר. שֶׁאֵינָהּ נִגִמֶרֶת לָאֶפְרוֹחַ עַד שֶׁתֵּצֵא לַחוּץ. מָה הֵן בָּחָלָב. נֹאמַר. אִם הָיוּ מְעוּרוֹת לַגִּידִים אֲסוּרוֹת. וְאִם לָאו מוּתָּרוֹת.

Traduction

Shammaï le permet, car tout comme la mère est destinée à la consommation, l’œuf qu’elle a pondu est prêt au même titre. Hillel l’interdit; car, selon lui, l’œuf est survenu comme un objet hors de la pensée, à l’égal de fruits qu’on a étendus et qui sont devenus secs, sans qu’on l’ait su d’avance; or, il va sans dire que, dans de telles conditions, ces fruits (quoique mangeables) seraient interdits. —Mais n’a-t-on pas enseigné (1)Tossefta à ce, ch. 1.: si l’on égorge une poule en un jour de fête et que l’on trouve dans son sein des œufs tout faits, il est permis de les manger de suite; or, n’est-ce pas une trouvaille imprévue la veille? R. Hanania et R. Mena justifient tous deux cette autorisation spéciale; l’un dit: le goût d’un œuf pris à l’intérieur de la volaille n’est pas le même, quand on le mange, qu’un œuf pondu (sorti); d’après l’autre, l’œuf n’est pas achevé, ni capable de devenir un poussin s’il n’est pas sorti spontanément (voilà pourquoi il est permis de le manger). Est-il permis de manger de tels œufs avec du lait? (ou sont-ils considérés comme de la chair?) Si des filaments les retiennent à l’ovaire, c’est interdit; sinon, c’est permis.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מ''ט דב''ש מוכנת היא על גב אמה.כלומר בתרנגולת העומדת לאכילה מיירי ומכיון שהתרנגולת אינה מוקצית ביצתה נמי תאכל שהיא מוכנת אגב אמה:

מה טעמון דב''ה. אי הכי מ''ט דב''ה הרי אוכלא דאפרת היא:

נעשית כמוקצה שיבש ולא ידע בו וכו'. כלומר שאני גבי ביצה דלא ידע בה מאתמול דהיום היא שנולדה ונעשית כתאנים וענבים ששטחן לייבשן ולהעשות גרוגרות וצימוקין דאילו מוקצה כה''ג שייבש ולא ידע בו שנתייבש שמא אינו אסור בתמיה דאע''ג שכבר נתייבש וחזי לאכילה מ''מ הואיל ולא ידע הרי כבר אסחי דעתיה מיניה וה''נ בביצה כן דאסחיה דעתיה ממנה והואיל ולא ידע שתלד היום אסורה:

והא תני בתוספתא רפ''ק השוחט וכו' בי''ט. ושם ל''ג אע''פ. ואמאי מותרות ליחוש שמא אם לא שחטה היתה נולדת היום ואת אמרת דנעשית כמוקצה שיבש:

ר''ח ור' מנא. תרוייהו מתרצי טעמא דהתוספת' דלא דמיא לנולד ומר מפרש משום דלא דומה טעם אכילתה של הביצה כשנמצאת מבפנים לטעם אכילתה כשיצאת מבחוץ. ואידך מפרש לפי שאינה נגמרת שתהא ראויה ליצירת אפרוח ממנה עד שתצא לחוץ והלכך אף ב''ה מודו בה דהוה כאוכלא דאפרת:

מה הן בחלב. אלו בצים גמורות שנמצאו אם מותר לאכלן בחלב:

נאמר. דכך הדין אם היו מעורות לגידין כבשר חשיבי ואסורות בחלב ואם לאו מותרות:

Beitsah

Daf 1b

הַכֹּל מוֹדִין בְּבֵיצָה שֶׁיָּצָא רוּבָּהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב שֶׁהִיא נֶאֱכֶלֶת בְּיוֹם טוֹב. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁיָּצָא מִיעוּטָהּ. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים תֵּיאָכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא תֵּיאָכֵל. כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לְטַלְטֵל. נִתְעָ‍ֽרְבָה אַחַת בְּמֵאָה אוֹ אַחַת בְּאֶלֶף כּוּלָּן אֲסוּרוֹת. מַה. כְּמָאן דְּאָמַר. סָפֵק הָכֵן אָסוּר. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. סָפֵק הָכֵן מוּתָּר. 1b מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהוּא אָסוּר. נְשָׁרִין סָפֵק מֵהַיּוֹם נָ‍ֽשְׁרוּ סָפֵק מֵאֶתְמוֹל נָ‍ֽשְׁרוּ. בְּרַם הָכָא יֵשׁ כָּאן אַחַת לֵאֱסוֹר וְהִיא מוֹכַחַת עַל כּוּלָּן.

Traduction

Tous reconnaissent que lorsque la majeure partie de l’œuf était sortie de la poule avant la nuit de la fête, il sera permis de le manger en ce jour; il y a discussion même s’il a commencé à poindre: en ce cas, Shammaï le permet, et Hillel l’interdit. Comme il défend de le manger, il défend de le déplacer en ce jour, et si l’œuf né en ce jour de fête est mêlé à cent ou à mille autres, tous restent interdits jusqu’au lendemain. Cet interdit général a-t-il lieu d’après celui qui déclare (2)Ci-après, 3, 2 ( 62a). qu’en cas de doute sur la préparation anticipée à la fête, l’objet imprévu serait interdit, et d’après celui qui permet d’en user en cas de doute, serait-ce aussi permis ici, ou non? Même d’après ce dernier, le tout reste interdit; car, à la vue de fruits à terre, on ignore s’ils sont tombés là en ce jour, ou la veille; tandis qu’ici il y a certitude sur la présence d’un œuf interdit, qui suffit à suspendre l’autorisation de toucher au reste.

Pnei Moshe non traduit

הכל מודים בביצה שיצא רובה מעי''ט. וחזרה במיעיה וילדתה בי''ט שהיא נאכלת בי''ט דהויא כאלו נולדה מאתמול ובמאי פליגין ב''ש וב''ה בשיצא מיעוטה וכו' כלומר אפי' התחילה לצאת מבעוד יום אבל לא יצא אלא מיעוטה בהא נמי פליגי דמיעוטא שיצא מעי''ט לא חשיבא:

כשם שהיא אסורה וכו'. תוספתא היא שם:

מה. בעיא היא דבעי הש''ס אי נימא דקתני נתערבה אפי' אחת באלף כולן אסורות כמ''ד ספק הכן אסור ביו''ט ברם כמ''ד ספק מותר מה הוא דאפשר דפליג נמי בנתערבה באחרות דכל אחת ואחת ספיקא הויא. וספק מוכן פלוגתא היא לקמן פ''ג בהלכה ב':

מודה הוא וכו'. כלו' דמהדר הש''ס דלא היא דאפי' למ''ד ספק מוכן מותר מודה הוא הכא שהוא אסור כדמסיק ואזיל:

נשרין. כלו' פירות הנושרין מן האילן וספק אם מהיום נשרו או מאתמול בזה ובכיוצא בזה הוא דפליג דלא אתחזק איסורא ותלינן דמאתמול נשרו כולן ברם הכא בנתערבה באחרות יש כאן אחת לאסור בודאי והיא מוכחת לחוש על כולן דעל כל אחת ואחת חיישינן שמא היא שנולדה היום ולא שייך כאן ביטול ברוב מכיון דדבר שיש לו מתירין הוא:

אֲחֵרִים אוֹמְרים מִשֵּׁם רִבִּי לִעֶזֶר. תֵּיאָכֵל הִיא וְאִמָּהּ. [מָהוּ תֵּאָכֵל הִיא וְאִמָּהּ.] אָם הָ‍ֽיתָה אִמָּהּ מוּכֶנֶת לִשְׁחִיטָה תְהֵא מוּתֶּרֶת. וְאִם לָאו אֲסוּרָה. וְאֵין כָּל הַתַּרְנְגוֹלִים מוּכָנִין לִשְׁחִיטָה. אָמַר רִבִּי בָּא. תֵּיאָכֵל בְּהָכֵינָהּ שֶׁלְאִמָּהּ.

Traduction

D’autres disent, au nom de R. Éliézer, qu’il est permis de manger au jour de fête l’œuf né en ce jour, avec sa mère. Entend-on par là que c’est permis seulement si la volaille avait été destinée à être égorgée en ce jour? Or, toutes les volailles n’ont-elles pas cette destination, et cela ne va-t-il pas sans dire? En effet, dit R. Aba, Shammaï autorise de le manger en raison de la destination constante de la poule.

Pnei Moshe non traduit

מהו תאכל היא ואמה. וכי היתירא באמה אתא לאשמעינן ומפרש דה''ק אם היתה אמה מוכנת לשחיטה תהא מותרת אגב אמה ואם לאו אסורה. ופריך וכי אין כל התרנגולים מוכנין לשחיטה הן:

אמר ר' בא. ה''ק תאכל היא בהכינה של אמה ומשום דסתם תרנגולת לשחיטה ולגדל ביצים קיימא ואם נשחטה אמה היום הוברר הדבר דמוכנת לשחיטה היתה ואז תאכל גם הביצה בהכינה של אמה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source